ופתאום הכל השתבש – פיתוח חוסן ויצירתיות למול משבר

ופתאום הכל השתבש – פיתוח חוסן ויצירתיות למול משבר

על ידי בְּ- בתוךGeneral | 0 תגובות - 3 דקות

הי חברים,

היום אני רוצה לדבר איתכם על נושא חשוב מהרגילהחוסן של כולנו למול הטראומה הקולקטיבית שעוברת על העולם בתהליך ההתגוננות מול הוירוס Covid-19.

הטראומה באה לידי ביטוי בחרדה לשלמות הגופנית, הכלכלית, בצורך בבידוד מאנשים אהובים, ובהגבלת חופש התנועה.

חוויות כאלה נוטות לייצר תחושות של כיווץ גופני ונוקשות בחשיבה, או קושי לחוש את הגוף וגבולותיו במרחב, ובלבול בחשיבה.

נוספים לזה גם קוצר נשימה, פעילות לא נוחה במערכת העיכול תחושות קור וקושי מבחינת חוש הראייה לראות את הסביבה בזוית רחבה.

מבחינה רגשית, אופייניים רגשות של בהלה, חרדה ותוקפנות.

יחד עם זה, טראומה היא לא מצב חדש לאנושות, וכפי שקיים מנגנון טראומה כך קיים גם מנגנון חוסן, וחשוב שנהיה ערים אליוהוא טמון בכל אחד ואחת מאיתנו, ברמה פזיולוגית-אבולוציונית.

מה יוצר חוסן?

  1. ידע והבנה שהתגובה הגופנית והרגשית שלנו היא נורמלית לתנאים של דחק, ומאמץ אקטיבי לא לפגוע האהובים עלינוהם לא הוירוס.
  2. ידיעה מה הם משאביםמשאב הוא כל דבר שיוצר תחושה נעימה בגוף שלנו ובחושים שלנו, ויכול להגיע מהעולם הפיזי, הרגשי או המנטלי.
  3. ידיעה שלכולנו יש משאביםלחלקנו יש הרבה ולחלקנו יש מעט. השוואה בינינו אף פעם לא תהייה הוגנת או פרודוקטיבית. כמו כן, גורם דחק של האחד הוא משאב של האחר, וההפך.
  4. אמונה שמשאבים קיימים, גם כשאנחנו לא רואים אותם והם לא נגישים לנו.
  5. משאבים לא מוחקים את הטראומהאבל טראומה לא מוחקת את המשאבים, הם מתקיימים בד בבד.
  6. זכרו לקרקע את עצמכם בכל הזדמנותכלומר להפעיל תחושה של יציבות גופנית ושכלית בכל הזדמנות, אבל לא על חשבון חיבור לתחושות מדי פעם, על מנת לשחרר ״גזים מהבקבוק התוסס״ובפועל לשחרר חלק מהמתח הפזיולוגי  (הורמוני סטרס) שמצטבר וצריך לעבור פריקה.
  7. איך תדעו שהמתח עובר פריקה? תחושו נשימה יותר עמוקה, פעילות של מערכת העיכול, חום שעולה ולחיים מסמיקות, פה פחות יבש, ו/או רעד לאורך הזרועות/רגליים/פנים. לעיתים יעלו גם פיהוקים. חשוב לאפשר את הפריקה שכן גם אם החוויה מצטיירת כחולשה או רגישות, היא בונה את החוסן והכוחות, ומאפשרת לפעול בתבונה ולתמוך גם בסובבים אותנו.

כאשר אנחנו מזמינים ומאפשרים את תהליך הויסות, הבהלה מומרת לתהליכי בדיקה והתמצאות במצב החדש, החרדה מומרת לפחד ולפעילויות של ביסוס סביבה בטוחה, והתוקפנות – לכעס פעיל על מה שלא מתאים והנעה של תהליכי שמירה עצמית ואף יצירתיות.

אנא שתפו במשאבים הייחודיים שלכם 🌸

בברכת ימים קלים ונעימים,

מרינה

כתיבת תגובה

סגור תפריט
×
×

סל קניות